זכי סגלוביץ' זכה היום (שלישי) לתרומת כליה שנולדה במפגש מקרי עם אביבית קליין. ניתוח השתלת הכליה בבית החולים בילינסון מקבוצת כללית, הועבר, לראשונה בישראל, בשידור ישיר. אך היום המרגש הזה הוא שיא של תקופה ארוכה מאוד - סגלוביץ' המתין לכליה כבר שלוש שנים, עד שפגש את עמיתתו לשעבר לעבודה קליין - והחיים של שניהם השתנו. מצלמות חדשות 2 תיעדו את ההשתלה מחדר ההכנה לניתוח, דרך חדר ההמתנה של המשפחות ועד לתוך חדר הניתוח עצמו.
בניגוד לרוב ההשתלות הדומות, סגלוביץ' בן ה-63 וקליין בת ה-59 אינם קרובי משפחה. "כבר שבע שנים שאני חולה, ומתוכן שלוש שנים אני עושה דיאליזה", סיפר סגלוביץ'. "יום אחד, טיילתי בין הטיפולים בקניון שבבית החולים אסף הרופא ונתקלתי באביבה, שאיתה עבדתי עד לפני עשר שנים, אך מאז נפרדו דרכינו".
במהלך הפגישה המקרית התעניינה קליין לעומק במצבו של מכרה ושאלה אם השתלת כליה יכולה לסייע לו. "סיפרתי לה שאני בתור - ואז היא אמרה לי 'יודע מה? יש לך כליה'. פשוט כך", סיפר סגלוביץ'. קליין, לדבריו, ידועה כאחת שמתבדחת - ולכן לא התייחס לדברים שלה ברצינות ואפילו נזף בה. "אמרתי לה שאם זו בדיחה, אז זה קצת גס", הוא סיפר. "אבל היא הבטיחה לי שהיא רצינית ואמרה לי להתחיל לברר את הפרטים". קליין, מצדה, הבהירה שגם להומור שלה יש גבולות: "בדבר כזה לעולם לא הייתי צוחקת".
על הניתוח ניצח ד"ר אביתר נשר, סגן מנהל מחלקת השתלות בבית החולים בילינסון. "השלב הראשון הוא איתור תורם, קרוב משפחה או אלטרואיסטי", הסביר ד"ר נשר על ההליך הארוך. בהמשך עורכים לתורם סדרת בדיקות רפואיות שמטרתן לוודא שאין לו מחלה או סיכון לחלות במחלה שעלולה לסכנו לאחר שיישאר עם כליה בודדה וכן לוודא שהכליה מתאימה למי שיקבל אותה.
במקביל נערכה לתורם הערכה פסיכו-סוציאלית במטרה לוודא שהוא יודע לנמק היטב מדוע בחר לתרום את הכליה. כמו כן נערכת בדיקה כדי להבטיח שאכן מדובר בתרומה אלטרואיסטית, שחלילה לא נעשית תמורת תשלום - הליך המנוגד לחוק. במקרה של תרומה אלטרואיסטית, השלב האחרון לפני הניתוח הוא ועדה ארצית, המנותקת מבית החולים המנתח, שמאשר את ההליך.
שני ניתוחים רצופים
ביום הניתוח עצמו, מתקיימים שני הניתוחים בזה אחר זה, ולא במקביל. הראשון אצל התורם: מבצעים ניתוח לפרוסקופי, כלומר ניתוח זעיר פולשני, במסגרתו מבוצעים מספר חתכים קטנים דרכם מוכנסים כלי העבודה וכן מצלמה המשדרת לרופאים את חלל הבטן. מנתקים את הכליה הנתרמת ומוציאים אותה מהתורם דרך חתך בדופן הבטן התחתונה, בדומה לניתוח קיסרי. את הכליה שוטפים היטב בחומר שימור המאפשר לשמור אותה למשך עד כיממה.
לאחר תום הניתוח הראשון, עוברים לניתוח אצל הנתרם: שני מנתחים מבצעים חתך בדופן הבטן התחתונה באורך של 10-15 סנטימטרים ומשתילים את הכליה. את הכליה החדשה מחברים לכלי דם כמו גם למערכת השתן, וכך היא אמורה לספק את כל הצרכים הכלייתיים של הגוף. "סיכוני התמותה אפסיים", מרגיע ד"ר נשר.
בתום הניתוח הכפול מאושפזים השניים במשך כשבוע, ואחר כך הם משוחררים לבתיהם, כאשר הם נדרשים להמשיך ולהיות במעקב. המושתל ממשיך לקחת לשארית חייו תרופה שמטרתה למנוע את דחיית השתל.